Media 

בשושלת יהודה מתוארים שני ענפים: בני תמר ובני בת שוע. בני בת שוע נדחים בעקבות חטאו של ער, ובני תמר נבחרים. מבניה נדחים בני זרח בעקבות חטא עכר (עכן), ונבחרים בני פרץ. מבני פרץ השושלת מובילה עד ישי, ומבניו נבחר דוד השביעי. כך מתואר רצף הבחירה, והסיבה לבחירת דוד על רקע חטאי קודמיו ער ועכר.

לידת יעבץ היתה בעצב, בדומה לעונשים שקיבלו אדם וחווה בעקבות חטאם, שהם ארכיטיפ לכל העצב האנושי, ולא ניתן להנצל מכך. הסיפור הקטן בדברי הימים מתאר אפשרות להנצל מהעצב הזה ע"י תפילה. התפילה היא זו שגם הביאה את יעבץ להיות נכבד מאחיו. כחה של התפילה מודגש בסיפור זה, ובמקומות נוספים בדברי הימים

החלוקה של הלויים לכהנים לויים משוררים ושוערים נמצאת לכל אורך דברי הימים וכן בעזרא ונחמיה. בפרקנו לא נזכרו השוערים, מפני שהם אינם עסוקים בעבודת המקדש עצמה. המשוררים הם יזמה חדשה של דוד, הם מביאים את תפילות ישראל, ובכך הם משלימים את עבודת הכהנים והלויים,

ברשימת בני בנימין מתוארים אלה שישבו בירושלים, ולעומתם אלה שישבו בגבעון. שאול מתואר כצאצא של אבי גבעון. הפער בין גבעון לירושלים מתבטא בהמשך הספר בעוד כמה מקומות. והוא מבטא את הפער בין מעשי שאול למעשי דוד, השואף לחבר בין ארון ה' לבית ה', ולבנות מקדש.

בפרק יא ובסוף פרק יב מתוארת המלכת דוד בחברון, ובתווך - אנשים שהמליכו אותו והצטרפו אליו בשלבים שונים. באופן זה, דברי הימים מדגיש שעוד בימי שאול ישנה בחירה הדרגתית של אנשים בדוד, ועזיבה הדרגתית את שאול.