מחקרים
האומנות הספרותית בספר דברי הימים
ספר דברי הימים זכה בעשורים האחרונים להתעניינות מרובה מצד חוקרי מקרא, אך רובם לא עסקו בעיצובו הספרותי והאומנותי ובאופן שבו הוא משתלב ברטוריקה של הספר ובמסרים שלו.
מחקריי מתמקדים בעניינים אלה, ובהם אני מנצל את המיומנויות שרכשתי בחקר הספרותי של המקרא כדי לחשוף את היופי של ספר דברי הימים.
פרסומים קשורים:
מאמר על מספרי גודל צבאות יהודה בדברי הימים, פורסם ב-Journal of Hebrew Scriptures.
מאמר על חג השבועות בימי אסא, שיתפרסם באסופת מאמרים על חג השבועות (ראו פרסומים).
מאמר על מוטיב ה'שֵׁם' בסיפורי דוד בדברי הימים (יישלח לפרסום בקרוב)
העיצוב הספרותי של רשימות היחס במקרא
רשימות היחס המקראיות נתפסות בדרך כלל כאוסף משעמם של שמות ופרטים זניחים, אך לרוב הן עוצבו ונערכו באופן מחושב בהתאמה להקשר הספרותי שלתוכו הן הוכנסו, בכדי להשתלב במסרים של היצירה השלמה.
תוך התמקדות ברשימות היחס בספר דברי הימים, המחקר שלי מגלה עולם ספרותי עשיר מאחורי העיצוב הספרותי שלהן, וחושף עיצוב ספרותי מתוחכם ועדין שנועד להעביר את המסרים שבעל דה"י ביקש למסור לקוראיו.
Matt Brown, CC BY 2.0, via Wikimedia Commons
פירוש יהודי מהמאה השמונה-עשרה
לספר דברי הימים
בימים אלה אני מתקין מהדורה מדעית של כתב-יד אוטוגרפי מן המאה השמונה-עשרה, ובו פירוש בלתי גמור לספר דברי הימים עם סיפור רקע יוצא דופן. עלה בידי לגלות את זהותו של מחבר הפירוש, את המניעים לכתיבתו ואת הרקע ההיסטורי מאחוריו.
פרטים נוספים יפורסמו עם התקדמות העבודה.
פרסומים קשורים:
מלבד המהדורה המדעית שתפורסם כספר, אני עובד על תיקונים למאמר מבואי על כתב היד, שיפורסם אי"ה בשנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום.
פירושי המקרא של רבי שמואל לניאדו
רבי שמואל לניאדו היה רב בחלב שבסוריה במחצית השנייה של המאה השש-עשרה. פירושיו הארוכים והמקיפים לחלקים רבים של התנ"ך ידועים מאוד, אך עולם המחקר כמעט התעלם מקיומם.
במחקרי, אני סוקר את פירושיו השונים ששרדו בכתבי יד ובדפוסים: זמן חיבורם והדפסתם, שמותיהם, והמבנה הכללי שלהם. כמו כן זיהיתי מספר כתבי יד אוטוגרפיים, עניין שיש לו השלכות על זמן כתיבתם ועל שנת פטירתו של רבי שמואל לניאדו.
פרסומים קשורים:
מאמר שהתפרסם ב-JSIJ.
כתר ארם צובה
בתעודות מן הגניזה הקהירית
כתר ארם צובה, כתב-היד המסורתי החשוב ביותר של המקרא, נשמר במשך קרוב ל-300 שנה בבית הכנסת של הירושלמים בפוסטאט (קהיר העתיקה), לפני שהועבר לארם צובה (חלב שבסוריה). בית כנסת זה הוא אותו בית כנסת שבו נמצאה הגניזה הקהירית המפורסמת. לאור זאת, אין זה מפתיע שהכתר הוזכר במספר קטעי גניזה מן התקופה שבה שכן שם. עם זאת, לא פורסם עד כה מחקר מסודר שמנתח את האזכורים השונים הללו. מחקרי נועד להשלים את הפער הזה, ובו אני מנתח כעשרה קטעי גניזה שכאלה. אחת המסקנות העולות מהן היא שהכתר כונה במאות הללו אלתאג' (=הכתר), וכי היה זה שם שיוחד רק לו. התעודות גם שופכות אור על השימוש שנעשה בכתר בתקופה זו ועל חשיבותו ומעמדו בקהילות היהודיות בפוסטאט ומחוצה לה.
פרסומים קשורים:
מאמר שהתפרסם בשנתון גנזי קדם (ראו פרסומים).
תבניות ספרותיות
בכרונולוגיה של ספר מלכים
ספר מלכים מכיל פרטי מידע כרונולוגיים רבים, ובמיוחד את מספרי שנות המלוכה של כל מלך מממלכות יהודה וישראל. מקובל לראות בנתונים האלה בדרך כלל מידע היסטורי מהימן, אך בסדרת מחקרים ברצוני להראות שהמספרים האלה עוצבו בתבניות המשתלבות בעיצוב הספרותי ובמסרים של הספר כולו.
